הסיפור של מלחמת העולמות (War of the Worlds) התחיל כספר מדע בדיוני שנכתב על ידי הרברט ג'ורג' ולס בשנת 1898, והפך לאחד מהקלאסיקות הבולטות בז'אנר. מאז פרסומו, הסיפור עבר עיבודים רבים, כולל אחד משידורי הרדיו המפורסמים בהיסטוריה, וכמה סרטים שהכניסו את סיפור הפלישה החייזרית המפחידה להוויה התרבותית של המאה ה-20 וה-21. בכתבה הזו, נבחן את ההשפעה הרבה של מלחמת העולמות, מהספר ועד העיבודים הקולנועיים, ואת הסיבות לכך שהסיפור הזה ממשיך לרדוף את דמיוננו גם יותר מ-120 שנה לאחר פרסומו.
הספר: סמל לפחד מהלא נודע
הספר המקורי של ולס הוא יצירה פורצת דרך במובנים רבים. הוא נכתב בתקופה שבה האימפריה הבריטית הייתה בשיא כוחה, ומחקר מדעי אודות החלל רק החל לפרוח. ולס הציג בפני הקוראים סיטואציה בלתי נתפסת: מה אם יצורים מחוכמים יותר מהאדם יגיעו לכדור הארץ ולא יבואו בשלום? הרעיון שבני האדם, עם כל הקדמה הטכנולוגית שלהם, יעמדו חסרי אונים מול כוחות זרים לחלוטין, היה מפחיד ומזעזע באותה תקופה – והוא נשאר כזה עד היום.
במהלך הספר, מסופר על פלישת חייזרים מכוכב הלכת מאדים לכדור הארץ. הם משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת ובנשק הרסני כדי לכבוש ולהשמיד את כדור הארץ ואת האנושות כולה. בני האדם, שנמצאים בעמדה נחותה בהרבה, נאבקים לשרוד, תוך שהם מגלים שהטבע אינו עוזר להם הפעם – אלא מחמיר את מצבם. החייזרים, שהציגו עליונות מוחלטת לאורך רוב העלילה, נכנעים בסופו של דבר למחלה חיידקית פשוטה, שגופם אינו מסוגל להתמודד איתה. זו נקודת המפנה בספר, שהופכת את הגלגל ומראה שעם כל הכוח והטכנולוגיה, הטבע עדיין מחזיק בכוח רב יותר.
מלחמת העולמות הוא הרבה יותר מסיפור על פלישת חייזרים – הוא חקר עמוק של הפחדים האנושיים מהלא נודע, מהשינוי ומההתמודדות עם כוחות גדולים מאיתנו. ברקע העלילה אפשר לזהות ביקורת על האימפריאליזם הבריטי ועל תפיסות אנושיות של עליונות. הרי כמו שהחייזרים ראו את בני האדם כנחותים, כך נהגו האימפריות החזקות באותה תקופה כלפי עמים אחרים.
שידור הרדיו של 1938: תופעת הפאניקה ההמונית
אחד העיבודים המפורסמים ביותר ל-מלחמת העולמות התרחש בשנת 1938, כאשר שדרן הרדיו והמפיק אורסון וולס הציג עיבוד דרמטי לרומן במסגרת תכנית רדיו. השידור, שהועבר בפורמט של מהדורת חדשות, היה כל כך משכנע שרבים מהמאזינים האמינו שמדובר בפלישה חייזרית אמיתית לכדור הארץ.
בעידן שבו לא היה ניתן לבדוק מיד את המידע בטלפון או באינטרנט, וכאשר שידורי רדיו היו מקור המידע המרכזי לאנשים רבים, השידור של וולס גרם לפאניקה המונית בארצות הברית. אמנם הסיפורים על מיליונים שברחו מבתיהם היו מוגזמים, אך אין ספק שהשידור של מלחמת העולמות יצר גל של חשש ופחד אמיתי בקרב הציבור.
שידור הרדיו של 1938 מעלה שאלות מרתקות על הכוח של המדיה ועל הפגיעות האנושית לפאניקה. הוא מראה כמה בקלות ניתן לשלוט ברגשות האנשים דרך סיפורים ושימוש באמצעי התקשורת. העיבוד של וולס חשף גם את עומק הפחדים החבויים של החברה באותה תקופה – הפחד ממלחמה, מפלישה, ומחוסר היכולת להגן על עצמנו.
העיבוד הקולנועי של 1953: המלחמה הקרה נכנסת לתמונה
בשנת 1953, יצא לאקרנים עיבוד קולנועי של מלחמת העולמות בבימויו של ביירון אסקין. הסרט התאים עצמו לאקלים הפוליטי והחברתי של התקופה – שנות ה-50 היו תקופה של מתיחות בינלאומית, כאשר המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות הייתה בעיצומה. המאבק בין בני האדם לחייזרים בסרט קיבל משמעות סמלית של מאבק בין המערב הקפיטליסטי לבין האיום הקומוניסטי.
הסרט של 1953 היה חלוץ בשימוש באפקטים מיוחדים שהיו מרשימים מאוד לתקופתו, והוא הצליח להעביר תחושה של חרדה קולקטיבית מפני אויב לא ידוע ולא ניתן להביסו. כמו הספר המקורי, גם הסרט מציג בני אדם חסרי אונים מול טכנולוגיה חייזרית מתקדמת, כשהנשק היחיד שיכול לעצור את האיום הוא גורם טבעי – החיידקים.
בעוד הספר עסק באימפריאליזם ובחקר הפחד מהלא נודע, הסרט של שנות ה-50 הדגיש את הפחד מהשמדת המין האנושי בתקופה שבה חשש ממלחמה גרעינית היה בשיאו. האנלוגיה בין הפצצה הגרעינית לבין הנשק ההרסני של החייזרים הייתה ברורה לצופים של התקופה.
העיבוד של 2005: חיזיון אפוקליפטי בעידן המודרני
בשנת 2005, סטיבן ספילברג יצר גרסה קולנועית חדשה ל-מלחמת העולמות, בכיכובו של טום קרוז. ספילברג, אחד הבמאים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, הצליח להחיות את האימה הפוסט-9/11 ואת תחושת האובדן שליטה בעולם המודרני.
בסרט זה, ספילברג משתמש בטכנולוגיה קולנועית מתקדמת כדי להמחיש את ההרס חסר התקדים שהחייזרים משאירים אחריהם. אחד הדברים הבולטים בסרט הוא השימוש באלמנטים חזותיים שמזכירים מאוד את הפחדים הקולקטיביים של שנות ה-2000, במיוחד את הפחד מטרור, פיגועים המוניים והקריסה של החברה. הסצנות שבהן מכונות ההשמדה של החייזרים מחריבות ערים נראות כאלגוריה ישירה לאירועי 11 בספטמבר.
ספילברג משתמש במשפחה קטנה, עם דמותו של ריי פרייר (טום קרוז) כמרכז העלילה, כדי להציג את הסיפור דרך עיני האנשים הפשוטים שמנסים לשרוד בעולם שנחרב לנגד עיניהם. הסרט מדגיש את הצורך האנושי להגן על יקירינו בכל מחיר, ומציג את המלחמה לא רק כמאבק הישרדות קולקטיבי אלא כמאבק אישי של כל אדם ואדם.
בנוסף, הסרט של ספילברג מעלה את השאלה האם החברה המודרנית באמת מוכנה להתמודד עם משברים כלל-עולמיים. בדיוק כמו בספר המקורי, גם כאן, למרות כל הקדמה הטכנולוגית והכוח הצבאי, האנושות חסרת אונים מול האיום החייזרי. רק הכוח של הטבע, בצורה של חיידקים, מצליח לעצור את הפלישה, מה שמזכיר לנו עד כמה אנחנו קטנים וחסרי שליטה מול הכוחות האמיתיים של היקום.
סיכום: סיפור אחד, פנים רבות
מלחמת העולמות הוא הרבה יותר מסיפור מדע בדיוני על פלישת חייזרים. הוא חקר פסיכולוגי של הפחד האנושי מפני הלא נודע, ממלחמות, מהשמדת החברה ומהפחדים הפנימיים שמלווים את האנושות מאז ומעולם. הספר, עיבודי הרדיו והקולנוע כל אחד הצליחו לפרש את הסיפור דרך הפריזמה של הזמן שבו נוצרו, מה שמראה עד כמה הסיפור הזה גמיש ומסתגל, ועד כמה הוא ממשיך להדהד את הפחדים והחרדות האנושיים.
Comments