top of page
  • לוטן דיקר

יוליוס שטרייכר - אויב היהודים מספר אחת 1885 - 1946

בניגוד להיטלר שכמעט כל אדם מכיר, שטרייכר נשאר מעט בצללים. נכון שרבים מכירים את העיתון שהוציא "דר שטרימר", אבל עדיין יחסית לנזק שגרם, הוא די אלמוני. הוא האדם היחיד שהוצא להורג במערב על פשעים שעיקרם תעמולה והפצת שנאה.


בדומה להיטלר, יוליוס שטרייכר נולד ב-12 בפברואר 1885 בעיירה קטנה בבוואריה, למשפחה משכילה. אמו הייתה עקרת בית, אבל אביו היה מורה מקומי, שזכה לכבוד רב. הוא התחנך בבית ספר קתולי ושם רוב החוקרים טוענים שספג אנטישמיות ארסית. למרות שעוד לא הפך זאת למשימת חייו, עדיין סביבתו טענה שהוא היה גזען ואיש רדוף פחדים ושנאה. ככל הנראה גם הוריו היו אנטישמיים אולם לא באופן אקטיבי.


מלחמת העולם הראשונה שינתה את חייו של שטרייכר. הוא לראשונה יצא מהיישוב הקטן לעולם הגדול. הוא נלחם במלחמת העולם הראשונה, קיבל עיטור גבורה ואף הפך לקצין. כאשר הסתיימה הוא היה משוכנע שהיהודים הם הגורם העיקרי לתבוסה במלחמה. הוא היה ממפיצי השקר של הסכין בגב האומה, שגורס שהיהודים והקומוניסטים הובילו את גרמניה לחרפה.


שטרייכר החל להפיץ מגזין קטן בשם "דר שטרימר", שהיה עיתון של רכילות. במרכזו עמדו קונספירציות מרושעות נגד אישים יהודיים, שהאשימו אותם ששכבו עם נערות גרמניות. הקריקטורה השבועית בדרך כלל האשימה את היהודים בסרסרות והפצת פורנוגרפיה. זה היה עיתון קטן ולא מאוד חשוב בתחילתו.


חייו של שטרייכר השתנו כאשר הוא הקים את המפלגה הגרמנית הסוציאלית, שהתאחדה יחד עם מפלגתו של היטלר והפכה למפלגה הנאצית סוציאליסטית. הוא השיג לו מימון ואף עמד בראש ניסיון ההפיכה הכושל בשנת 1923. שטרייכר נשלח פעמים רבות לכלא על הפצת שנאה, זה לא שכנע אותו לשנות את דרכו.


היטלר חיבב אותו מאוד ולאחר שעלה לשלטון הפנה תקציבים רבים למגזין. הוא הגיע לתפוצה בשיאו של כמעט מיליון קוראים והצליח להיות יותר קיצוני מאשר בשנות העשרים. שטרייכר היה בין הראשונים שכתב במפורשות על השמדת היהודים ותמיד היה קיצוני יותר מהפוליטיקאים הנאצים.


שטרייכר קיבל משרה רמה במפלגה, מנהל מחוז. הוא ניהל את כל ענייני הערים הגרמניות שהוא עמד בראשן והוא הרגיש בעל כוח רב. הוא טעה ויצא נגד מספר שתיים במפלגה הרמן גרינג, סגנו של היטלר וכתוצאה הוא איבד כל משרותיו ועמד בפני אישומי שוחד. היטלר, שהרגיש שהוא חברו הטוב, הגן עליו.


בפועל שטרייכר ארגן את חרם האחד באפריל 1933, עמד בראשו ולא הפסיק לפעול למען סילוק יהודי גרמניה והקמת גטאות. הארסיות שלו רק הלכה והקצינה במהלך המלחמה, כולל אמרות ומחקרים כאילו מדעיים, ש"הפרוטוקולים של זקני ציון" הם אמת.


בפברואר 1945 יצא הגיליון האחרון ואחריו ברלין נכבשה. הוא ניסה להימלט בצורה כושלת, התחזות לצייר בשם יוסף סיילר. הוא נתפס ונשפט במשפטי נירנברג והוצא להורג. עד למותו לא הביע חרטה וראה את עצמו כקורבן של רדיפה וקונספירציה, הוא היה אנטישמי עד הסוף המר.



34 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page