• לוטן דיקר

ביקורת סרט: שורטה, במאים: פרדריק לואיס הוויד ואנדרס אלהולם, 2021


אירופה משתנה בקצב מסחרר, ובדומה למדינות הגירה אחרות, נוצר ערבוב בין אוכלוסייה ותיקה למהגרים, בעיקר מארצות מוסלמיות. התרבויות השונות גורמות למתח עולה וגואה, בייחוד שהמגמות הדמוגרפיות משתנות לטובת אלו שהגיעו מארצות צפון אפריקה.


הסרט "שורטה" הוא סרט דני, העוסק בנושא אקטואלי במיוחד שלא מפסיק לרדת מהכותרות. שוטר דני עומד בצד כאשר חבריו עוצרים בברוטאליות צעיר מוסלמי, שמגיע בעקבות כך לבית החולים. לצדו בפטרול שגרתי מוצב שוטר מבוגר, אך בעל פיוז קצר, בעל דעות קדומות ורצון להשליט סדר בכל מחיר.


השניים נכנסים למעין גטו מהגרים בלב העיר, כאשר הרוחות מתלהטות נגד הנוכחות המשטרתית. לאחר חצי שעה נינוחה יחסית, האקשן מעלה הילוך. ישנן התרחשויות ללא הפסקה, שפע של עימותים והרבה מאוד פעולה. קיימת תחושה אמיתית של מועקה, שכן השחזור של גטו בלב אירופה השבעה, יוצר תחושה אותנטית שקשה מאוד להתנתק ממנה.


למרות כמה פלופים עלילתיים וסוף לא מרשים במיוחד, בסך הכול העלילה והאמינות של הסרט נותרים גבוהים לכל אורכו. כאשר השוטרים עוצרים מתפרע צעיר, הסרט הופך להיות פילוסופי יותר. נושאים כגון: מוסר, פער דורי והסיכוי של אדם שגדל בסביבה עוינת להצליח בחיים, עולים בסרט בצורה אינטליגנטית ורהוטה.


הריאליזם בסרט ניבט בכל פינה, גם בסצנות האלימות וגם בשיחות הקטנות בין השוטרים על עניינים יומיומיים. הסרט מנסה לתפוס פיסת מציאות שהולכת וגוברת באירופה, גם באזורים העשירים והשבעים יותר, כמו דנמרק.


למרות שאין ממש אמירה מגובשת בסרט, הוא מצליח להעביר 107 דקות מהנות, שמצליחות לתפוס פיסת מציאות, שרובנו לא ממש מודעים אליה כתיירים ואורחים לרגע.




88 צפיות0 תגובות