• לוטן דיקר

ביקורת סרט: פריים טיים, במאי: יעקוב פיאנטק, 2021

כמו ארצות סקנדינביה לפניהם, גם פולין מתחילה לקבל חותמת איכות. נטפליקס חושפת את הקולנוע הפולני וזה שיתוף פעולה פורה במיוחד.

הקולנוע הפולני הוא לרוב אליטיסטי, עשוי בצורה מעולה מבחינת צורה ותוכן והעובדה שהצליח בפסטיבלים רבים, שכנעה את אנשי התוכן בנטפליקס לבצע רכישה. אנשי נטפליקס מבינים, שהמון אנשים לא ינהרו לקולנוע לצפות בסרט דובר פולנית, אולם בידור ביתי בטלוויזיה, זה כבר סיפור אחר.

הסרט "פריים טיים" מתרחש בערב המילניום בתחנת טלוויזיה פולנית. מירה (מגדלנה פופטאוסקה), מנחת שעשועון, מגלה לתדהמתה שצעיר בשם סבסטיאן (ברטוש ביילניה) התפרץ לאולפן עם בן ערובה. כולם נמלטים מלבד המנחה, שמבינה שלסבסטיאן יש מה להגיד לאומה. הסרט עוקב אחרי אנשי התחנה שמתלבטים האם להעניק לחוטף זמן במה ואת יחסי הכוחות המתפתחים בין שני השבויים וסבסטיאן החוטף.

הסצנות של הסרט מתרחשות בזמן אמת ובעצם הוא מכיל בעיקר שני לוקשיינים. הסרט מצליח להעביר בהצלחה את ההתלבטויות והפחדים של אנשי חדר הבקרה ושל החטופים. הוא מצטיין בהעברת התהליך הפסיכולוגי שהם עוברים, מדמויות שבורות ולחוצות עד למצב שהן שאפילו מזדהות עם כוונותיו של סבסטיאן.

דמותו של החוטף משוחקת מצוין, על ידי ברטוש ביילניה. הוא מצליח ליצור דמות אניגמטית, שמצד אחד יוצרת הרבה מאוד אמפטיה אבל מצד שני אנחנו לא יודעים ממש עד הסוף, מה המניעים שלו ומה הוא רוצה להגיד לאומה.

הסרט עוסק בנושאים כבדי משקל, חלקם הוא מצליח להעביר ובחלקם הוא נכשל. העניין המרכזי הוא הכוח של המדיה וכיצד ניתן להשפיע על הקהל באמצעות מסרים קצרים ומשמעותיים.

הסרט מעורר מחשבה מהי החשיבות של הטלוויזיה, ומה צריך לעבור כדי לקבל 15 דקות תהילה, שכיום נראות זמינות אך קשות להשגה יותר מאי פעם.




2 צפיות0 תגובות