ביקורת סרט: סלמברלנד, בימוי: פרנסיס לורנס, 2022

בניגוד לטון הקודר השולט ברבים מהסרטים בימינו, הסרט "סלמברלנד" הוא חגיגה צבעונית מענגת לעיניים. הוא מאוד אופטימי ושמח, מלא בבדיחות וקלילות ובכלל אופטימיות מדבקת.

הסרט "סלמברלנד" עוסק בחוסן נפשי, ולמרות שזה נשמע משהו מאוד כבד, הוא מצליח לגעת בו באופן איכותי אבל לא יותר מדי פדגוגי.

אביה של הגיבורה אבוד בלב ים ובתו נימה (מארלו בארקלי) צריכה להתמודד עם החיים הקשים הנובעים מכך. בבוקר היא מתמודדת עם בית ספר חדש שהיא עוברת אליו, אולם בלילה היא מגיעה לארץ חלומות, שהכול בה אפשרי.

בעולם הפנטזיה היא פוגשת מנחה מיוחד בשם פליפ (ג'ייסון מומואה), שעוזר לה לעבור מסע רדוף סכנות בדרך לפגוש את אביה. מצד אחד יש המון שעשוע, אבל גם אלגוריות מתוחכמות, שצריך המון מחשבה להבין את המסר מאחוריהן. לכן הסרט "סלמברלנד" מתאים לכל הגילאים ולצפייה משפחתית משותפת.

הסרט "סלמברלנד" הוא סרט שבאמת מתאים לכולם. גם משום שהוא חינוכי וקליל ובייחוד משום שמנסה להיות רציני ומצחיק בעת ובעונה אחת.

ראה גם:

הסדרה סנדמן