ביקורת סרט: סוד החיות הקסומות , במאי: גרגור שניצלר, 2022

האוסטרים לאחרונה מצליחים ליצור סרטים בינלאומיים בעלי רייטינג גבוה לצד פריחה מתמשכת של הקולנוע הבינלאומי ברחבי העולם, במידה רבה בזכות נטפליקס.

בבסיסו של הסרט "סוד החיות הקסומות" עומד רעיון מקסים, על בית ספר, בו כל תלמיד מחזיק חיה בעלת כוחות קסומים.

למרות הרעיון הנפלא, הביצוע לוקה בחסר. הוא מספר על ילדה, אידה (בר מיניאלי), שלא מצליחה להשתלב במערכת, עד אשר שינוי בית ספר עושה לה פלאים. היא נכנסת לתוכנית, שמשלבת בין חיות קסומות ותלמידים, שהופכים להיות חברי נפש ובני זוג לשיחות.

החברות פורחת, אולם פרשה מסתורית, שמעורבות בה גניבות רכוש, שולחת את החבורה לחקירה מעמיקה אחרי הגנב. גם חבר אנושי, הבחור החתיך בכיתה מאיים על הקשר המיוחד עם החיות, האם אידה, הילדה הג'ינג'ית, תצליח לשלב בין חבריה החדשה לאהבה קודחת?

שירים רבים מופיעים לאורך העלילה, חלקם טובים וחלקם ממש לא. הם יוצרים אווירה קלילה, אבל פוגעים בעומק וברצינות של הסרט. הם לא מצליחים למצוא את האיזון כמו דיסני, מה שיוצר סרט ללא עומק ודמויות רבות הן מעורפלות ולא מעניינות מספיק. גם התהליכים הנפשיים לא מספיק עמוקים ונראה שאידה הופכת במהירות על מילדה דחויה למקובלת, תהליך בפירוט רב יותר שלו יכול לעזור לצופים הצעירים, שרואים את הסרט.

האנימציה בסרט "סוד החיות הקסומות" מעט ילדותית ולא עומדת בשורה אחת עם הסרטים הבכירים בז'אנר.

יש מעט נקודות אור משמעותיות בסרט, בעיקר המסרים החינוכיים, שיגרמו להורים רבים להביא את הילדים שלהם לבית הקולנוע.

לא מדובר בסרט "סוד החיות הקסומות" על סרט רע, אבל כזה שיכול להיות טוב בהרבה, בעיקר בשל הרעיון המקסים. ילדים צעירים יוכלו ליהנות בעיקר מהדמות הראשית הכובשת ואולי להזדהות עם הרעיון, שכל ילד דחוי יכול להפוך להיות לגיבור.

ראה גם:

הסרט ליגת סופר פטס

הסרט מוליכי הזאבים