• לוטן דיקר

ביקורת סרט: משפחה מנצחת, במאי: ריינלדו מרקוס גרין, 2021

למרות שריצ'ארד ווילסון הוא לא דמות מוכרת, הוא הצליח להשפיע רבות על עולם הספורט. שתי בנותיו סרינה וונוס הן הטניסאיות המפורסמות והטובות בעולם, וחלק גדול מהצלחתן נזקפת לאב ושיטותיו השנויות במחלוקת. למרות שגדלו בעוני יחסי ובצפיפות גדולה, האב שלקח על עצמו להיות המאמן שלהן הצליח להביא אותן לקצה.

מצד אחד, הוא דרש מהן קיצוניות, שיכולה להיראות כמו הגזמה פראית. בכל מזג אוויר, בכל זמן, הוא התאמן איתן על חבטות, גם במחיר של ריבים עם השכנים ואלימות שהופנתה אליו. הוא התחנן והשתמש בכל מניפולציה אפשרית, כדי שיקבלו את המאמנים הטובים ביותר, שישפרו ויביאו אותן לקצה היכולת האנושית.

המסר מהסרט מאוד אמריקאי, שעבודה קשה משתלמת. מאמן בעל שם עולמי, שראה את הפוטנציאל של הבנות, לקח אותן תחת חסותו ומשם הכל היסטוריה. ההקרבה והנחישות בסוף השתלמו, ניצחון הרוח על המצב הכלכלי שלא הותיר להן הרבה סיכוי. מעין אגדה מודרנית, בסגנון של דיסני, רק שקרתה במציאות.

על פניו אלו מרכיבים שתמיד מצליחים להרכיב סרט הוליוודי מוצלח. גם הפרצופים מוכרים, מה שמוסיף לחיבור הרגשי שכבר קיים. אולם הקלישאות המוטחות בנו בקצב גבוה, לא מצליחות מספיק לגעת. הסוף ידוע וגם הקשיים לא מספיק פורטים על נימי הרגש. אין מידע מסעיר מדי, או התמקדות במסרים חתרניים וביקורתיים שיכולים לעלות בסיפורם של מעטים שכן פרצו את מחסום המעמד.

למרות הופעה מוצלח של וויל סמית, הבימוי של ריינאלדו מרקוס גרין הוא קצבי, אבל חסר השראה. התסריט ארוך מדי ויש סצנות שהיו צריכות לרדת בעריכה והופכות חלקים שלמים מייגעים.

למרות זאת, סמית מצליח סוף סוף לחזור לתפקיד דרמטי משמעותי, שמפצח ומעניק אנושיות לאב הקשה והאנרגטי, שלא תמיד נוהג באנושיות ובחמלה כלפי בנותיו המוכשרות.



7 צפיות0 תגובות