• לוטן דיקר

ביקורת סרט: מים שקטים, במאי: טום מקארתי, 2021

ביל בייקר (מאט דיימון), גיבור מעמד הפועלים, אדם שנדחק לשוליים, עומד במרכז הסרט החדש של טום מקארתי "מים שקטים". הלוקיישנים של הצילום נעים בין דרום צרפת לאוקלהומה ועוסקים במסע אחר האמת.

מאט דיימון מגלם איש קשה יום, שמתפרנס משיפוצים. כל כמה חודשים הוא טס למרסיי, לא עבור עסקים או בילויים אלא כדי לבקר את בתו אליסון (אביגייל ברסלין), שנאסרה באשמת רצח.

לאחר שהוא מקבל מבתו ראיה המזכה אותה מהרצח, ביל יוצא למסע לטיהור שמה. למרות שהמערכות לא עוזרות לו, הוא מחליט לצאת מהמצב הפסיבי התמידי שלו ופועל אקטיבית למענה. מרסיי, אחת מהערים היפות באירופה, נראית אחרת בסרטו של מקארתי. הוא חודר לשכונות העניות, היכן שהמהגרים וגם אלו שנדחקו לשוליים, גרים.

בסרט יש חומרים מעניינים והוא מכיל דיון אקטואלי ומרתק על סוגיות שהעולם לא מפסיק לעסוק בהן. אולם, הבימוי הוא בינוני וחסר השראה, ולכן ההרגשה שהסרט הוא יותר שיעור דידקטי מאשר מותחן או דרמה חברתית. הבימוי מקרטע ובמקום להגביר את הקצב ולהוציא חלקים מרדימים, הסרט נתקע שוב ושוב ופוגם בהנאה.

מאט דיימון מצליח להחזיק את הסרט בזכות הופעה מצוינת ושקטה, שמאוד מתאימה לדמות שהוא מגלם. המשחק ריאליסטי, אחד מהטובים שנראו בשנים האחרונות. למרות הופעות משחק מצוינות, הסרט לא מצליח להתעלות מעבר לטוב או בינוני ולכן לא ישאיר את החותמת שחומרים כה מעניינים ראויים לה.



5 צפיות0 תגובות