הסרט: "מחונן: סיפורו של בן קרסון" מביא את סיפורו האמיתי ויוצא הדופן של ד"ר בן קרסון, אפריקני אמריקני שהגיע ממעמד נמוך מאוד, גדל עם אם חד הורית אנלפביתית, אך מפרגנת ומעודדת, והפך להיות לנוירוכירורג, אחד מהטובים בעולם, שהתמחה בהפרדת תאומים סיאמיים.
הסרט מתחיל מהסוף, כאשר ד"ר בן קרסון (קובה גודינג קרסון ג'וניור) מוזמן לגרמניה כדי לפגוש זוג צעיר - פיטר ראוש (סקוט סטנגלנד) ואשתו - אוגוסטה ראוש (אנג'לה דאו), שנולדו להם תאומים סיאמיים. הוא כבר נוירוכירורג מיומן ומנוסה, אחד מהטובים בתחומו מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות הברית והם מבקשים להתייעץ בנושא הפרדת התאומים. עד אז, כמעט שלא נעשתה פעולה כזאת, ואם כן - בדרך כלל אחד מהם או שניהם נפטרו. הוא חושב על כך ומסכים לבצע את הניתוח.
לאחר מכן הסרט חוזר אחורנית, לשנת 1961, לילדות ולנערות של בן קרסון (ג'אישון פישר כילד בן קרסון, גאס הופמן בתור בן קרסון בן העשרה) ואחיו - קרטיס קרסון (גרגורי דוקרי השני). הם גדלו רק עם אימם סוניה (קימברלי אליס), אישה ענייה אך מלאת תושייה, אנאלפביתית שהסתתרה מאחורי הצורך במשקפיים כדי להסתיר את חוסר הידע שלה בקריאה.
סוניה נותנת מטלות לילדיה, כמו: לימוד לוח הכפל ושימוש תכוף בספרייה וכתיבת דו"חות קריאה והקראתם. הדבר משפר מאוד את הישגיהם והם הופכים מנכשלים למצטיינים בכיתתם. בן היה חם מזג, ופעם כמעט היכה את אימו בפטיש ודקר את חברו, כאשר למזלו האולר נשבר כשפגע באבזם החגורה. הדבר משנה אותו לטובה.
לאחר סיום הלימודים בן מתחיל ללמוד רפואה בעזרת מילגה באוניברסיטת ייל. שם הוא פוגש את אשתו התומכת והמפרגנת - קנדי רוסטין (אונג'ן אליס).
בסיום לימודיו הוא מגיש מועמדות לבית החולים המפורסם - ג'ון הופקינס, ולמרות שיש רק 2 משרות, הוא זוכה באחת מהן. הוא לא תמיד הולך עם הזרם, כמו הפעם שהיה עדיין מתמחה והגיע אדם פצוע קשה ולא היו רופאים בכירים. הוא ניתח אותו ללא פיקוח והציל את חייו, אך קיבל נזיפה.
סוניה מצטרפת למשפחה כאשר קנדי בהריון עם תאומים, את הם לא שורדים וזה משפיע קשה על ד"ר קרסון. הוא חוזר בעידודה של אשתו למחלקתו ועורך ניתוח ניסיוני על ילדה עם אפילפסיה קשה מאוד, מסיר חלק ממוחה, מציל את חייה והיא מבריאה.
הסרט חוזר להתחלה, לניתוח התאומים הסיאמיים. ד"ר קרסון חוקר ובודק דרך שהם לא ידממו הרבה ומוצא רעיון והוא להפסיק את ליבם למשך שעה, אז יפריד אותם ויחזיר את פעילות הלב. הוא מאמן צוותים מתחומים שונים, בערך 50 רופאים שהתאספו בחדר ענק. הכול הולך כפי שתכנן והניתוח נמשך 22 שעות, אך הוא מצליח להציל את שניהם.
הניתוח נותן לו פרסום עולמי ואנשי העיתונות לא עוזבים אותו. בסוף נאמר לנו שמאז ד"ר קרסון הפריד עוד מספר זוגות תאומים סיאמיים והפך לראש מחלקת הנוירוכירורגיה הצעיר ביותר אי פעם.
הסרט זכה להרבה מועמדויות לפרסים יוקרתיים.
Comments