ביקורת סרט: ליגת סופר פטס, במאי: ז'רד סטרן, 2022

על הנייר יש כאן רעיון נפלא, הגיבורים של DC מתמודדים עם אויב שהם לא יכולים לגבור עליו, והמחליפים שלהם הן חיות המחמד שלהם. הם מתאחדים נגד שרקנית עם כוחות טלפתיים שאולי נראית לא מזיקה, אבל מסוכנת מאוד.

ליגת העל של מדובבים גויסו לסרט, באמת שורה ראשונה של כוכבים. החל מהשחקן דוויין ג'ונסון ועד קווין הארט, עם לא פחות מהתקציב של מאה מיליון דולר אשר גויס עבור הסרט. הכוכב הוא כלב מסוג לברדור, שהוא במקרה הכלב של סופרמן, שהופיע לראשונה

ב- 1955 בחוברת קומיקס. הוא מקים מעין קבוצה של חיות מחמד עם כוחות על, תחת הנהגתו.

החיות יצטרכו למצוא את המאחד ביניהם, על מנת להילחם באיום המסוכן, שהיא השרקנית השאפתנית. חלק מהחיות יאבדו את הכוחות שלהם ואחרות ירוויחו כוחות על, והם יצטרכו להתמודד עם השינוי.

לצד הרעיונות החתרניים והמבריקים בסרט "ליגת סופר פטס", הביצוע בנאלי ונטול ברק. הבדיחות לא מספיק מצחיקות ואין אפילו ניסיון לקלוע לטעמם של המבוגרים יותר, שמגיעים עם הילדים.

קיים בסרט " ליגת סופר פטס" ניסיון חביב לקלוע לטעמם של ילדים רכים ולהכניס אותם בצורה נוחה וחלקה לעולמם של גיבורי העל, אך הביצוע בינוני ולא מספיק מקורי.

ניכרת בסרט " ליגת סופר פטס" פנייה מאוד ברורה לקהל היעד, שהם ילדים קטנים. הדבר לא מאפשר לבדיחות חתרניות או תחכום להיכנס לסרט. קיים בסרט המון פוטנציאל וחבל שהביצוע רשלני.

ראה גם:

הסרט וונדי

הסרט דוליטל