ביקורת סרט: לורה מתעוררת לחיים, במאית: כריסטין לובי, 2021

לורה (ססקיה המפל) היא עורכת דין נמרצת ומצליחה מאוד בסן פרנסיסקו ועומדת בפני קידום. היא מאורסת לאואן (קרייג הורנר), שגם הוא מצליחן ועומדת להינשא לו, למרות שהחתונה כול הזמן נדחית.

על מנת להרשים את הממונים עליה לורה נשלחת לאי הקטן בו גדלה, למשפחה אותה הכירה, כדי לשכנעם להפקיד בידיה ובידי החברה בה עבדה את ייצוג החברה.

לורה לוקחת את המשימה בלית ברירה ונוסעת בלי חשק לאי, אך תכניותיה משתבשות לחלוטין. באי היא פוגשת חברי ילדות: את צ'יפ (ליאם מקינטייר), שאמור להחליף את סבו המיליארדר ואותו היא צריכה להחתים על החוזה. עוד חברה היא ג'ם (לין גילמרטין), בחורה מקסימה ויפה ומלאת טוב לב, שעובדת במלון במקום ושואפת להיות מנהלת.

צ'יפ איננו מעוניין לחתום על החוזה, שכן רוצה להיטיב עם האנשים ולעבוד במפעלי צדקה. הוא עדיין מחבב מאוד את לורה והוא מציע לה הצעה מפתה: הוא יכין תכניות לשניהם על מנת שייהנו, ואחרי כל פעילות כזאת, הוא יהיה מוכן לקרוא עמוד מהחוזה.

לורה מסכימה, וכך הם שוחים, צוללים, דגים, שטים ונהנים מכול רגע. בינתיים צ'יפ קורא את החוזה. לורה מעלה רעיון, שמרכז הפעילות שלו תהיה מהאי ושזה יהיה התנאי. צ'יפ מסכים ואז הוא מוכן לחתום על החוזה.

לורה מקבלת מידע מהבוסית שלה, שמי שהיה יריבה בקבלת התפקיד התפטר, ועם החתימה היא יכולה לקבלו. היא שמחה מאוד ויש לה גם את החתימה. אך, התקופה שבילתה באי עם צ'יפ וחבריה מחזיר אותה לעבר, והיא גם מתאהבת בצ'יפ, כמו שהוא מתאהב בה.

בסופו של דבר לורה מחליטה להקים חברה בעצמה באי ולקבל שם לקוחות, כי לא הייתה שם חברה כזאת. כמובן שהחברה של צ'יפ תהיה הלקוחה הראשונה שלה.

סרט חמוד ואופטימי. אנשים יפים ונופים מדהימים. כדאי לראות.