top of page
  • יונה

ביקורת סרט: יהודה פוליקר: הילד שבי, תסריט: אתי אנטה-שגב, שירה ארד, 2023

הסרט על פוליקר, חייו ויצירתו שיצא לאחרונה, אותו יצרו אתי אנטה - שגב ושירה ארד הותיר אותי עם רצון לעוד. הוא החל בתחושה על אדם שנולד למשפחה קשת יום, בן חמישי לניצולי שואה, שחייו ניצלו לאחר שאימו הייתה כבר בדרך לעשות הפלה. האב מעיד שחלם כי אחותו פרלה הגיעה לחלומו ובישרה לו כי אשתו הרה. בבוקר, כששאל אותה, היא אישרה זאת ולבקשתו לא הפילה את העובר. כך נולד יהודה, וכפי שהוא מעיד "הגיע יודקו במזל של פרלה". הוא חש שדודתו גם שוכנת בתוכו.


הסרט כולל המון שירים נפלאים של פוליקר, שנשארים גם אחרי שהסרט נגמר. המון כישרון באדם שחייו היו בכלל לא פשוטים. משפחה שחיה בבית עם 2 חדרי שינה וסלון, ובו חמישה ילדים וזוג הורים. אבל, האהבה שררה שם, במיוחד ליהודה, שהיה בן הזקונים. בשל האהבה הזאת הוא לא עזב את הבית עד לגיל 32, כי הקשר בינו לאביו היה כל כך חזק, שהוא חשב שאם הוא יעזוב אבי עלול למות.


יהודה היה ילד ונער עם קשיי למידה. הוא לא יכולה היה להתרכז בלימודים, אבל כאשר שמע בגיל צעיר מישהו מנגן בגיטרה, הוא ניסה לחקות אותו וכך למד, ללא ידע של תווים ואף הצליח לחבר שירים. הוא חבר לכמה אנשים מוכשרים והם הקימו מספר להקות, כאשר המפורסמת מביניהם הייתה להקת "בנזין" עם מספר שירים אייקוניים עד היום.


אבל, הלהקות לא הרוויחו מספיק כסף ויהודה, שגדל בבית יווני והכיר היטב את המוסיקה, ניסה לנגן שירים של חאריס אלקסיו וגם לשיר ובמקרה שמעו אותו והתלהבו וכך החלה הקריירה היוונית שלו. גם חברו הטוב יעקב גלעד תרגם לו שירים יוניים ומכך עשה קריירה.


פוליקר החל לגמגם בגיל צעיר. הוא מספר שזה היה בערך בגיל חמש, כאשר הוריו עמדו לצאת לחתונה, ואביו החליט לאכול פרוסת לחם כדי שלא יהיה רעב. הוא בלע מהר והפרוסה נתקעה בגרונו והוא החל להיחנק. הדבר הבהיל מאוד את הילד הצעיר. אימו הצליחה להציל את אביו, אבל ההשפעה עליו הייתה מכרעת. רק כאשר שר הוא לא גמגם ולכן לא רצה להתראיין או לדבר כי התבייש.


הקשר עם יעקב גלעד היה לדבריו - סימביוטי. הוא אומר ששניהם לא היו זוג, אבל אהבו מאוד האחד את השני. הרקע המשותף של הוריהם באושוויץ והמספרים על היד הולידו את אחד התקליטים המרגשים והמעולים - אפר ואבק. עד אז לא שרו שירי שואה חדשים והתקליט פתח המון שדים שיצאו החוצה של שורדי שואה ושל משפחותיהם.


גם מבחינת זוגיות פוליקר היה שונה. בסרט הוא כבר יצא מהארון ומודה באהבת הגברים שלו בלי כחל וסרק. בצעירותו זה היה סוד קבור היטב בארון. הדבר נודע במקרה להוריו כאשר היה בן 27 וקרוב משפחה ראה אותו במועדון של קווירים ובתמימותו ניגש ושאל את הוריו של פוליקר. הם המתינו לשובו ושאלו אותו והוא, שהסוד שכב בבטנו, החליט להוציא את הנטל הכבד והודה בפניהם. האב קיבל את ההודאה, אך האם לא דיברה איתו בערך חודש. אחר כך התחנפה אליו והיחסים ביניהם חזרו למסלולם. הוא יצא מהארון רק שלושים שנה מאוחר יותר, לאחר שנפטרו מפאת הכבוד שרחש להם.


קטע מאוד מרגש היה כאשר פוליקר הביא את הוריו לאולפן ההקלטות שלו על מנת שישירו שירים יווניים והוא יעשה מזה תקליט. הדבר קרה לאחר שבן אחיו קובי נהרג בצבא והשני, שגם נקרא קובי, התאבד על קברו. ההורים, מהעצב קבלו שניהם את מחלת הסרטן והוא רצה לעשות משהו לפני מותם.


החיים הקשים והלא פשוטים של פוליקר הוציאו ממנו את הכי טוב שאפשר. כעת הוא לבד בביתו, ומלבד המוזיקה הוא גם מצייר ציורים מוזרים, אבל מרוצה מכך.


פוליקר אדם חביב מאוד, שהיה גם נאה בצעירותו והיו לו הרבה חברים גם כשגמגם וגם שעברו עליו דברים קשים במשפחה. החברות נמשכת עד היום, גם של אתי אנטה - שגב, שחברה שלו כבר כארבעים שנה. אולי בשל כך הוא סמך עליה מספיק כדי להיפתח לגמרי. היום גמגומו עבר ויש לו יותר ביטחון עצמי. הוא מביט על חייו ומביא תובנות חדשות מעניינות.


סרט מקסים, אמיתי ונוגע ללב, עם מוזיקה מדהימה של פוליקר מכול תחנות חייו, רוק, יווני, שואה. הוא מודה שבשירי הרוק שלו הכניס קצת נופך יווני ובשירים היווניים קצת רוק. ממש שווה לראות את הסרט.





63 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page