top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סרט: השכן שלי אדולף, במאי: ליאוניד פרודובסקי, 2023

כולנו מפחדים מהשכנים שלידנו, האם נסתדר איתם או שיתגלעו בינינו חילוקי דעות וסכסוכים לרוב.


הסרט "השכן שלי אדולף" מבוסס על תיאוריות קונספירציה, לפיהן היטלר לא מת והוא חי בדרום אמריקה, אחרי שהצליח להימלט מגורלו בבונקר.


העלילה מתרחשת ב- 1960, 15 שנה לאחר שהצורר היטלר במציאות שלנו התאבד אי שם בברלין. אדם יהודי, נורמטיבי ומבוגר, מר פולסקי (דיוויד היימן), שנותר יחיד ממשפחתו שנספתה בשואה, חי בשכונה שקטה בדרום אמריקה וחושד ששכנו הוא אדולף היטלר (אודו קיר). הוא מנסה לשכנע באמיתות הדבר את השגרירות הישראלית, שמתעלמת מדבריו, לכן הוא יוצא למבצע חשאי בעצמו.


הגרעין המרכזי בסרט "השכן שלי אדולף" הוא שתי הדמויות, שהדינמיקה ביניהן היא מרכז העלילה. העיצוב של אישיותן והמקום שבו הן חיות הוא לא פחות ממרתק. גם המשחק מצוין, רק חבל שהוא לא מצליח לשמור על רמה אחידה לכל אורכו. הוא מידרדר להומור רדוד ולא שומר על מתח מהפתיחה עד הסיום.


המשחק טוב, הרעיון די מבריק והמאבק ביניהם הוא בהחלט מעניין. אבל הז'אנר לא ברור ואנחנו מתקשים להבין מה בדיוק הולך על המסך ולמה צריך להיות לנו אכפת בדיוק מה קורה שם.


אין בסרט "השכן שלי אדולף" ממש שיאים רגשיים או עומק מספק, כדי שנצא מהסרט עם מחשבה שיצאנו עם חוויה משמעותית, אלא בעיקר עלילה בינונית, שלא מצליחה לממש את הפוטנציאל הגולמי של "השכן שלי אדולף".



ראה גם:

הסרט שורטה

הסרט סנטינל


45 צפיות0 תגובות
bottom of page