ביקורת סרט: הכינור של אבא, במאי: אנדק הזנדרוגלו, 2022

הסרטים התורכיים החלו להיות פופולאריים מאוד ואף נטפליקס החל לקחת עליהם את חסותו.

הסרט "הכינור של אבא" מתאר את חייהם של שני אחים: האחד - עלי ראזה, כנר עני ויש לו קבוצת נגנים שהם מנגנים ביחד, ולו ילדה בת 8 בשם אוזלם (גוליזאר ניסה אוראי), שמופיעה עימם וגם היא כנרת מוכשרת.

בילדותם שני האחים היו מאוד קרובים, אך הם נפרדו כאשר הצעיר יותר - מהמט (אנגין אלטאן דוזיאטאן) נסע ללמוד מוסיקה והפך לכנר וירטואוז, שממלא אולמות ונחשב מאוד בעולם מוזיקה.

האח המבוגר חולה מאוד ולפני שנפטר מבקש מאחיו שייקח תחת חסותו את בתו אוזלם. לאחר מותו הילדה עוברת אליו, אך בגלל ילדותו הקשה הוא איננו יודע כיצד לטפל בה.

בסופו של דבר הם נקשרים מאוד, ולמרות בעיות שונות בדרך, היא נשארת איתו ועם זוגתו ואף מנגנת בקונצרטים שלו.

סרט מרגש, מוזיקה נפלאה ושחקנים טובים.