• לוטן דיקר

ביקורת סרט: הטרף, במאי: דן טרכטנברג, 2022

סדרת הסרטים "הטורף" החלה ב- 1987 עם שוורצנגר, אז יצאה לחיים משל עצמה. הסדרה עוסקת בחייזר כעור, עם טכנולוגיית על, שמנסה להביס את הלוחמים הטובים ביותר בכדור הארץ, על מנת להוכיח את עצמו בעיני חבריו החייזרים. הוא משתמש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו הסוואה ואינפרה אדום.

בסרט "הטרף" אנו חוזרים 250 שנה אחורה, לתחילת הקולוניאליזם באזור בריטיש קולומביה ואל שבט הקומאנצ'י. הם היו לוחמים מעולים, אולם עם נשקים ישנים, שלא היו בדיוק יריב עבור הטורף. הגיבורה היא נריה (אמבר מידטנדר), רופאה לוחמת, שמנסה להוכיח את עצמה בחברה גברית, שלא מקבלת אותה כאישה עצמאית.

הסרט מתחיל בצורה איטית ואנו למדים על חייהם המרתקים של אנשי השבט. לאט לאט, אנו מתוודעים לטקסים הייחודיים שלהם והאמונה בטבע. לאחר כחצי שעה מתחיל האקשן, כאשר הטורף (דן דיליגרו) מתערב ומתחיל לטבוח בכל מי שיכול. מתקיים מאבק מרתק בין החוכמה של הלוחמים האינדיאנים והכוח המתקדם של החייזר שפלש לשטחם.

אולם, הפעם החייזר הוא לא הכוח היחיד שמאיים עליהם, גם קבוצת קולוניאליסטים צרפתיים מהווים סכנה לא פחותה. הסרט ברוטאלי מאוד כמו קודמיו, דם ואיברים קטועים הם חלק מהתפריט שהוא מציע. האקשן מהיר והעובדה שאורכו של הסרט רק שעה וחצי, הופך אותו לתובעני ומדמם אפילו יותר.

הסרט "הטרף" הוא התחלה מצוינת עבור אלו שלא ראו את הסרטים הקודמים ומהווה כניסה מהנה לאלו שלא ממש מכירים את סדרת הסרטים הוותיקה. גם מעריצים ייהנו מהברוטאליות הבלתי מתפשרת, מהתקופה שאכזריות והישרדות היו חלק בלתי נפרד מהתפריט של אלו שחיו בה.


ראה גם:

הסדרה תושב חוץ

ונום

9 צפיות0 תגובות