ללא רעש מיוחד סרט האימה החלילן היה אצלנו בביקור קצר. יש בכך מידה מסוימת של צדק, הוא לא מצטיין או ייחודי במיוחד. הוא עוד סרט אימה בנאלי, שעומד מאחוריו רעיון מקורי שפשוט מבוצע בבנאליות ובפשטות.
מלבד הרעיון המוזיקלי והפסקול המשובח, לחלילן יש מעט מאוד מה להציע. הוא עוקב אחרי חלילנית צעירה בשם מלי, שכל רצונה בחיים הוא להצליח. מציעים לה להלחין קטע מוזיקלי שלא נגמר מסיבה מאוד מסתורית, יש מאחוריו כוח אפל שהנגינה משחררת אל העולם. למרות הסכנה היא נמשכת לתהילה ומשלמת על כך מחיר יקר.
אין הרבה מה לכתוב על הסרט, עוקב אחר יצירה שמודבקת אליה איזושהי קללה עתיקה שקשורה לימי קדם. כרגיל יש סצנות מבעיתות מצד אחד ומצד שני הגיבורה חושפת עוד פרטים מפתיעים על מה שהורס את חייה.
החלילן עצמו הוא סרט בנאלי, הוא לא גרוע אבל הוא פשוט העתק של כל מה שעשו לפניו. הוא לא מצליח להפתיע ולחדש ולכן הוא עוד מאותו דבר שכבר התרגלנו אליו.
המוזיקה היא גם מפחידה ומצמררת וגם מצליחה לענג. זו נקודת השיא והייחודיות הבודדה שלו. מלבד זאת במקום בית רדוף או שכונה בפרברים רוב העלילה מתרחשת באולם קונצרטים שבה מתנגנת היצירה.
לטעמי החלילן הוא מעין קריאת השכמה שעולם סרטי האימה צריך לחדש מעט ולהכניס אלמנטים נוספים, שיפתיעו ויחדשו. גם אם הרעיונות מתחלפים והתפאורה היא שונה, החוקים והכללים נשארים זהים ולכן מצד אחד ישנה קהילה של חובבי הסרטים שנהנים מהמחזור , אבל ישנו קהל גדול שמאבד את הסבלנות וכמו שסרטי הסלאשים משנות ה-80 קיבלו חשיפת יתר ונאלצו להיכנס לבוידאם לתקופה ארוכה עד שהם עברו ריענון בזכות ,
"צעקה", ייתכן וזה יקרה לז'אנר ההפחדות הנוכחי.
コメント