• לוטן דיקר

ביקורת סרט: האביר הירוק, במאי: דוויד לאורי, 2021

תרבות המערב אימצה לחיקה מספר גיבורי תרבות, שאנשים רבים מכירים ומוקירים. המלך ארתור הוא אייקון בריטי, שרבים מכירים את מעלליו וגיבוריו. מרלין הקוסם, השולחן העגול ואקסקליבר, הם סמלים, שכמעט כל ילד מזהה. הפואמה על סיר גאווין והאביר הירוק, היא אחת מהיצירות האייקוניות שנכתבו במאה ה-14, שכל חובב פנטזיה מדקלם בעל פה.

בסרט, האביר הירוק הוא שליח, שאמור להפיל בפח את ארתור ואביריו, מטרתו לבחון את אומץ ליבם ומסירותם לקוד ההתנהגות של האביר והנצרות. סיר גאווין הוא אדם אמיץ וקרוב משפחתו של ארתור, האביר הירוק מעמיד אותו באתגר שעליו למלא באדיקות. עליו לעבור מסע מפרך על מנת להשלים את המשחק, בדרך הוא יעמוד למבחנים שיעמידו את ערכיו ואומץ ליבו במבחן.

כמו עיבודים אחרים לפניו, ציפיתי שהסרט יתחנף לצופים וינגיש את הפואמה העתיקה לקהל הצופים המודרני. מדובר על יצירה מסובכת בשפה עתיקה, שכוללת אין סוף ניואנסים ומסרים שמתאימים אך ורק לימי הביניים. יש ביצירה אמיתות אוניברסליות, כמו נאמנות וחברות, אבל הן לא תופסות את עיקר הסרט.

העלילה עצמה אינה ברורה ונהירה וללא הכנה מוקדמת הצופה ילך לאיבוד. קשה לעקוב אחר מגוון הדמויות העצום, שאין להן שום אקספוזיציה ואחרי ההתרחשויות על המסך. הקודים והדיאלוגים נראים כאילו נלקחו מעולם אחר, והסרט יותר דומה להצגה שייקספירית מאשר לסרט הרפתקאות.

מי שמצפה לראות סרט אקשן והרפתקאות, יתאכזב קשות. סיר גאווין שמגולם על ידי דב פאטל, הוא דמות אנטי גיבור במובנה המובהק. היא לא אלימה ובשום חלק לא פותחת בקרב חרבות סוער. היא עוברת מסע פילוסופי פנימי, אבל מנסה להתחמק מהגורל שלה ולעיתים אפילו מפגינה פחד וחמלה. היא ממש לא גיבור האקשן הממוצע או האביר אמיץ הלב, זאת דמות שעובדת קשה כדי שלא נזדהה איתה.

האפקטים, הצילום, המראות והנופים לא פחות ממרהיבים. הסאונד מלטף ונעים, ולפעמים מרגישים שעדיף שהשחקנים יפנו את המסך לטובת הצילום שגונב את ההצגה.

מי שלא חובב פילוסופיה, מאוהב בימי הביניים או מכור למיתולוגיה של המלך ארתור, יתקשה למצוא עניין בסרט. הוא מאוד שונה ממה שמצפים ממנו, הוא לא מנסה להתחנף לצופים לטוב ולרע. מצד שני, יש כאן יצירה שיש בה עומק פילוסופי ותרבותי, שצופים סבלניים יוכלו ליהנות ממנה.



23 צפיות0 תגובות