top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סרט: דרקולה מסע הדמים, יוצר: אנדרה אוברדל, 2023

אחרי כמה עשורים מאז יציאתו, הערפד עדיין נשאר רלוונטי. לאחר יציאתו של רנפילד, למרות הכישלון הקופתי, דרקולה חוזר לסיבוב נוסף. הפעם הוציאו עליו סכום כמעט מגוחך במושגים הוליוודים, 45 מיליון דולר, אולם ברחבי העולם קיבלו אותו באופן די פושר.


הסרט "דרקולה מסע הדמים" כולו מבוסס על פרק אחד של בראם סטוקר, מספרו המפורסם על מוצץ הדמים מטרנסילבניה. יש כאן מעין הומא'ז לסרטי הנוסע השמיני. על סיפון של ספינה, שמובילה את דרקולה (חוויאר בוטט), מהרי הקרפטים, מתחולל מרחץ דמים, אחרי שהערפד מרגיש רעב והוא רוצה לקחת מנת דם הגונה ממלחי הספינה.


הכוכב הוא רופא שחור בשם קלמנס(קורי הוקינס), שעולה על ספינה משום שכל בתי החולים דוחים אותו בשל צבע עורו. הוא חוקר את המטען המוזר ואת העובדה, שכל חברי הספינה פשוט נעלמים. זהו סרט שנראה כמו קלוברפילד הישן, מעין חומרים שנאספו לאחר שהפשע כבר נעשה.


הסרט "דרקולה מסע הדמים" ממש לא סרט מתוחכם, הוא די פשוט ומתבסס על מנגנון הפחדה בסיסי. הרופא נלחם כמעט לבדו נגד דרקולה ואין ממש מסביבו שחקני משנה, שלא ממש מזיזים לצופה הממוצע כאשר הם הופכים לחטיף מדמם.


הרוזן הרומני הוותיק מעוצב בצורה מפלצתית די מעוררת חלחלה. בסך הכול מדובר על סרט אימה די ממוצע, שאפשר לומר שהוא עושה עבודה סבירה אבל לא מצוינת. יש רבים כמוהו שיצאו ויוצאים וחוסר הייחוד שלו הוא בהחלט בעוכריו.


לסיכום, כנראה שהציבור כבר שבע מעלילותיו של מלך הערפדים. כך או כך זהו לא סרט חובה לצפייה, אבל כזה שיכול לספק בידור סביר לשעת לילה מאוחרת.



224 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page