נוסטלגיה היא דבר מתעתע, פעם הייתה מעלה געגועים נעימים, אולם כעת אנו יודעים שימים אלו לא היו כל כך תמימים.
אדגר רייט, אחד מהבמאים היותר מגניבים בבריטניה, מוציא סרט "אתמול בלילה בסוהו", שגיבוריו הן נשים. בחורה צעירה שחיה בדרום אנגליה, חולמת על להפוך לאייקון אופנה בשנות השישים, בימים שהיא חושבת שהיו יפים ונכונים. אלואיז (טומשיו מק'קנזי), שמקבלת כתף קרה במעונות הסטודנטים בה היא לומדת, עוברת למקום חדש שמתגלה כסוג של פרוזדור אל שנות השישים. היא חיה את עולמה של זמרת בשם סנדי (אניה טיילור ג'וי), שמנסה להצליח בגדול בעולם הכה שונה שהיה אז.
הסרט הוא מכתב אהבה-שנאה ללונדון. מצד אחד היא נראית נפלא ויזואלית, השיער, העיצוב והנופים הצבעוניים של אז. אולם הסרט הוא לא מסע כיפי בסמטות זוהרות, אלא פניות חדות אל המקומות האפלים ביותר. הסרט "אתמול בלילה בסוהו" מתגלה כסרט איטי להחריד, שמכיל דמויות שטוחות ודי מטומטמות.
התפנית מגיעה בדמות ניסיון להפוך לסרט אימה רציני ומפחיד. הוא מעיק פסיכולוגית, אבל צפוי ולא מאוד מרגש. הוא מנסה לבקר את היחס הלא הוגן שקיבלו נשים באותם ימים, אבל מעבר לאי נוחות מסוימת, הוא לא ממש מצליח לזעזע.
אדגר רייט מביים סרט בינוני, עם אמירה סתמית שראינו כמוה פעמים רבות בעבר. למרות העיצוב המרהיב והסטייל שנוטף מכל פינה, זהו לא אחד הסרטים המוצלחים של הגאון הבריטי. סרטיו האחרים מאופיינים בקריצה לצד רצינות עלילתית, אולם "אתמול בלילה בסוהו" חסר את המגניבות של יצירותיו הקודמות וחבל.
Comments