ביקורת סרט: אלביס, במאי: באז לורמן, 2022

לאורך שנים, לצד הביטלס שלט אלביס פרסלי בכיפת מצעדי הלהיטים, לצד שמות כמו הביטלס ואחרים. הוא ירה להיטים בקצב של מכונה רצחנית, עד להריסתו המוחלטת בגיל צעיר יחסית.

הסרט "אלביס" מציג שני גיבורים, הראשון הוא המלך אלביס (אוסטין באטלר) בעצמו, השני הוא קולונל טום פרקר (טום הנקס), טיפוס מעניין בפני עצמו, שהמריא יחד איתו, אבל גם חירב לו את חייו וכל פינה טובה.

אנדראס ואן קויק נולד בהולנד והיגר בצורה לא חוקית לארה"ב. הוא היה אדם מוכשר ללא ספק, כנראה מכור להימורים ויש האומרים מעורב ברצח. הוא למד את אומנות הבמה בקרנבלים נודדים, זיהה את כישרונו של אלביס ובעצם יצר אותו מאפס. לאחר מכן הוא תקע אותו בלאס וגאס במופעים נוצצים, סחט ממנו כסף להימורים והעמיס עליו יותר ממה שהיה יכול לשאת, כנראה מה שגרם בסופו של דבר למנת היתר.

טום הנקס הוא בחירה מעניינת לגלם את פארקר, בעיקר משום שהוא אוהב את הדמות המוסרית. הסרט לא ממש מכניס רבדים עמוקים לדמות שלו, לא מצליח להבין עד הסוף את המורכבויות שלה ולכן הנקס הוא מבדר, אבל לא משכנע. הכל מאוד רגשי ומוחצן, הוא נראה מעין הפינגווין על סטרואידים.

גם אוסטין באטלר הצעיר, שמגלם את דמותו של אלביס, לא מצליח עד הסוף להיכנס לדמותו. הוא מצליח לחקות אותו בצורה מופלאה, אבל לא ממש מרגישים שזה הדבר האמיתי. גם הסרט עצמו נראה כמו גרסה של לאס וגאס לחיים מאוד מורכבים וייחודיים. מצד אחד - עוצמות אדירות ובימוי מסחרר, מצד שני - חוסר רגישות מוחלט לחיים של הזמר אלביס, שלא זוכה לטיפול עדין יותר כפי שהוא זכאי לו.

יש בסרט "אלביס" המון קיטש, הוא הופך מעין מופע קולנועי, שלא מצליח לחדור ללב וחבל. האיש שהיה מלך וירד לתהומות, מעולם לא מקבל ייצוג הולם לחייו המאד מיוחדים ויוצאי הדופן.

חבל שאין טיפול סלחני יותר ופחות רעשני למלך. אבל למרות זאת, לפחות צד אחד שלו זוכה לטיפול הולם, מעניין כיצד אלביס היה רוצה שיזכרו אותו.

ראה גם:

הסרט ג'ודי מעבר לקשת

הסרט הכינור של אבא

הסרט זמרת החתונות