ביקורת סרט: אבא ואבא, במאי: כריס דאמאטו, 2021

הסרט "אבא ואבא" הוא סרט ברזילאי חמוד לכול המשפחה. כול כולו מלא באנשים טובים וחביבים, שמוכנים לעזור האחד לשני.

ויצנזה (מייסה סילבה) גדלה כילדת פרחים בקהילה היפית. יש לה אימא - רייון (לילה זייד), אך היא איננה יודעת מיהו אביה הביולוגי. כול שאלותיה נענות בכך, שעדיין לא הגיע זמנה לדעת.

בתחילת הסרט ויצנזה מתעוררת ליום הולדתה ה-18. כולם מברכים אותה ליום הולדתה. כשאימה שואלת מה המתנה שהיא הכי מבקשת, התשובה היא: לדעת מיהו אבי, אך שוב נענית בשלילה.

רייון מודיעה לויצנזה שהיא מתכוננת לנסוע להודו, ואכן יוצאת לדרך ולפני כן אומרת לבתה שתפעל לפי מה שליבה אומר.

ויצנזה מסדרת את הבית, ואז נופלת תמונה של אימה ונשברת, ומתחתיה היא מגלה תמונה ישנה עם גבר מפסטיבל שהתקיים לפני 19 שנים. היא עושה חישוב ומחליטה לנסוע בעקבות התמונה, כי ייתכן שמי שמופיע בה הוא אביה הביולוגי.

היא מוכרת את אופניה ובכסף נוסעת לריו. שם היא מגיעה לביתו של פאקו (אדוארדו מוסקוביץ), צייר שמשבר בחייו גרם לו להפסיק לצייר. ויצנזה מבקשת ממנו שילמד אותה ציור, אך הוא עדיין לא מוכן. היא מציירת סקיצה של פניו והוא רואה שויצנזה מאוד מוכשרת.

פאקו מוצא לויצנזה מקום לינה בפונדק לידו, עם אנשים נחמדים. הם יודעים שאין לו כסף לשלם, אך היא עוזרת להם במקום בכול מה שצריכים, החל מתיקון כיור סתום ועד והכנת קישוטים לפסטיבל שהם מתכננים.

במקום ויצנזה מכירה נער בשם קאדו (פדרו אוטוני) והם מתיידדים. כאשר ויצנזה מסדרת את ביתו של פאקו, משום שחושבת שסדר יחזיר אותו לציור, היא מגלה עוד תמונה של חבר שלו - ג'ובאני (מרסלו מדיצ'י), שגם הכיר את רייון ויצא איתה. זה מסתדר לה עם התאריכים של לידתה והיא מחליטה לבדוק אם הוא אביה.

היא יוצרת איתו קשר. ג'ובאני עשיר וגרוש ויש לו שני בנים. היא יוצאת לסעוד איתו ואפילו לילה אחד ישנה במיטתו של אחד מבניו, כאשר אשתו מגיעה בבוקר ורואה את זה, היא מאוד כועסת עליו.

קאדו ממליץ לה לעשות בדיקת ד.נ.א על מנת לגלות מי מהם הוא אביה. היא מצליחה להוציא מהם את הקשים מהם שתו ואפשר להוציא מהם את הבדיקה.

היחסים בינה לאבותיה הפוטנציאלים מתהדק והם נקשרים מאוד. בינתיים אין קשר ביניהם, למרות שהכירו בעבר. במקרה, במסיבה שערכה, הם נפגשים ומתיידדים.

הבדיקה הראתה שאף אחד מהם לא אביה. אימה, שחזרה בינתיים מהודו והגיעה גם היא ועוד מספר אנשים מכפר ההיפים לפונדק, מחליטה לתת לה מעטפה עם השם האמתי של אביה. היא מחליטה לקרוע את המעטפה ולהישאר עם שני אבותיה האוהבים.

שוב המסקנה המוכרת: עדיף אבא מהלב מאשר האבא הביולוגי.

סרט קטן ואופטימי מתחילתו ועד לסופו הטוב. נעים לראות אותו ולקבל מצב רוח טוב ומלא חיוכים.