top of page
  • יונה

ביקורת סרט: אבא בא לגן, במאי סטיב קאר, 2003

הסרט "אבא בא לגן" הוא אחד הסרטים המצחיקים והחמודים של אדי מרפי הצעיר. הוא יצא לפני עשרים שנה, בשנת 2003, אבל אפשר ליהנות ממנו עד היום.


צ'רלי הינטון (אדי מרפי) עובד בחברת היי טק וסבור שהוא מצליח. אבל, הוא מפוטר ומוצא את עצמו ללא עבודה או עיסוק אחר. הוא נשוי לקים (רג'ינה קינג) ואב לבן (קמאני גריפין), ילד חמוד וסגור וממושמע.


יום אחד הוא מחליט לפתוח עם חברו פיל ריירסון (ג'ף גרלין), שגם פוטר איתו ואב לבן מעון יום לילדים. זאת, לאחר ששלח את בנו למעון הנחשב של גברת הארידן (אנג'ליקה יוסטון), בו יש משמעת ברזל והילדים לומדים דברים כמו באוניברסיטה. הוא חש שבנו זקוק למשהו אחר, ליותר תשומת לב ואהבה ולא לריחוק ולמשמעת ששררו במעון.


הם נותנים שם למעון "אבא בא לגן" ומתחילים בהרשמה. בהתחלה יש מעט ילדים. הם לא מנוסים בכך, הילדים משתוללים בעיקר אחרי שנתנו להם במקום ארוחה דברי מתיקה, אך אחרי ההשתוללות הם מתעייפים ונרדמים וכך מוצאים אותם ההורים.


הילדים מאוד מרוצים וצ'רלי ופיל מתחילים לקבל ניסיון בטיפול בילדים. יום אחד מגיע אליהם מרווין (סטיב זאן), החבר מהעבודה, שהביא להם תלושי משכורת. הם שולחים אותו לשחק עם הילדים בחצר ומסתבר שהוא טוב מאוד בזה. הוא גם מגלה כי הילד שנראה להם כמדבר בג'יבריש, ג'ימי בנט (ג'ימי/פלאש), שלבוש כמו פלאש, מדבר בשפת הקלינגוינים שראה ולמד מהטלוויזיה.


באותו היום מגיע מפקח שבא לבדוק את הגן. הוא נשלח ממשרד החינוך מטעם גברת הארידן שהלשינה עליהם ועל הגן שלהם. יש לו הרבה תיקונים שיבצעו וגם לפי מספר הילדים הם צריכים שלושה מטפלים. באותו הרגע הם שוכרים את מרווין, שמאוד מרוצה.


הגן מאוד מצליח ולאט לאט מגיעים עוד ילדים שעוברים מהגן של גברת הארידן אליהם. היא שוב מתרגזת ומלשינה עליהם ומסתבר כי לפי החוק יש להם יותר מדי ילדים. לאחר ביקור נוסף של המפקח, הם מחליטים לשכור מקום ואף מצאו אותו. לשם כך הם זקוקים לכסף ןערכו יום כיף והתרמה. גברת הארידן מגיעה למקום ומחבלת להם בדברים, כמו שחרור חיות, הוצאת אוויר הממתנפחים ועוד. הם אוספים כסף, אבל לא מספיק.


בינתיים צ'רלי מקבל הצעת עבודה ממקום עבודתו הקודם שאיננו יכול לסרב לה וכך הוא מצרף אליו גם את פיל ואת מרווין. הם סוגרים את הגם והילדים שבו שוב מגיעים לגן של גברת הארידן.


אבל, כאשר צ'רלי מגיע לבקר את בנו, הוא שוב רואה איך מחנכים את הילדים בנוקשות, במשמעת וללא חיבוקים ואהבה. הוא מסתכל על הילדים שהיו אצלו ומגלה כי בנו בן, שהיה סגור ללא חברים, התיידד עם הרבה ילדים, בנו של פיל למד לעשות את צרכיו בשירותים, עוד ילדה למדה לקרוא מגיל מאוד צעיר ועוד. הוא ופיל מחליטים לעזוב את העבודה ומוציאים את ילדים מהגן ופותחים מחדש וכול הילדים חוזרים ואף יותר.


גברת הארידן לא יכולה לעמוד בתחרות וסוגרת את הגן שלה. היא הופכת לשוטרת תנועה. כולם יוצאים מרוצים, בעיקר הילדים.


סרט חביב ביותר ומצחיק. יצא לו המשך, אבל לא עם השחקנים המקוריים. גם אחרי עשרים שנה הוא מהנה והשחקנים מצויינים, בעיקר אדי מרפי.





23 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page