top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סדרה: קליאופטרה, מפיקה: ג'יידה פינקט -סמית', 2023

כבר מאות שנים קליאופטרה היא סמל מצרי, למרות שהייתה שייכת בכלל לקו דם של מלכים יוונים בשם תלמי. היא סמל נשי, מקור להרבה מאוד פרובוקציות, שכוללות את יוליוס קיסר ושורה של מאהבים לטינים.


נטפליקס החליטו להצמיד לה שערורייה חדשה, כאשר השאלה היא, האם קליאופטרה הייתה בכלל שחורה ולא בעלת עור חום אדמדם כמו כל הפרעונים שקדמו לה.


אם נתעלם מהפרשנות ההיסטורית המפוקפקת, שמאוד תלויה במגמות פוליטיות מאשר היסטוריות, נוכל לומר ש"קליאופטרה" היא סדרה לא רעה בכלל. הסדרה משלבת בין קטעי היסטוריה ודרמה, יש שורת מומחים שמוסיפים כמה פרטים מעניינים מבלי להמאיס את עצמם עלינו.


בכלל, הסיפור שלה הוא ייחודי ומעניין גם כל כך הרבה דורות קדימה, כי הוא מכיל בתוכו את שני המרכיבים שאנחנו הכי אוהבים: אהבה אסורה ושבירת מוסכמות.

אורכה היחסית קצר של הסדרה "קליאופטרה" מוסיף להנאה, משום שתוך ארבע שעות אנחנו מקבלים טעימה היסטורית די מרחיבת דעת מבלי להשקיע יותר מדי מזמננו היקר.


השחקנית אדל ג'יימס היפהפיה וכהת העור מגלמת את קליאופטרה. המצרים אינם מרוצים מכך, שכן לטענתם קליאופטרה הייתה בהירת עור. בעבר אליזבת טיילור גילמה את קליאופטרה וכמובן הייתה לבנה וכן יש תכנונים לעוד סרט על קליאופטרה עם גל גדות שלנו כמלכה וגם היא בהירה לחלוטין.


אין בסדרה פסגות של דרמה או אקשן, אבל האופן הייחודי שבו מספרים את ההיסטוריה לקהל צעיר יותר, היא האופן שבו כל המערכות צריכות ללכת, פחות טרחנות יותר מופעים דרמטיים מהנים.



ראה גם:

bottom of page