ילדי שנות ה-80 וה-90 התלהבו מטרילוגיית הסרטים המקורית של קארטה קיד, שהפגישה את מיסטר מיאגי ותלמידו האהוב דניאל לרוסו כנגד קוברה קאי דוג'ו הקארטה השנוא והמסוכן. זו הייתה יריבות שהציתה את דמיונם של מיליונים ויצרה אין ספור מטבעות לשון, תנועות גוף וכמובן חיקויים.
נטפליקס עשו מהלך גאוני שקנו את הזכויות ויצרו סדרה אשר מבוססת על טריק מבריק, שהופך את יריבו ג'וני מהסרט המקורי לכוכב הראשי. זה נתן נופך למושגים של טוב ורע, הוסיף הרבה מאוד מורכבות ורבדים למשהו שנראה פשטני במבט ראשון. לאחר שש עונות שכמעט כל הדמויות המקוריות מהסרטים הופיעו אם בתפקיד מפתח ואם כאורחים, אנו מגיעים לסוף הסאגה אחרי 6 עונות מתישות אך לרוב מהנות.
הפעם קוברה קאי הלכו צעד אחד יותר מדי, שחילקו את הסוף לשלושה חלקים שכל אחד מהם חמישה פרקים והאחרון יגיע שנה הבאה. זו מתיחה מטורפת למותג, שכבר התחיל להשתמש בקלישאות ושחזור והעתקה תסריטאית, מי שהצטיין במקוריות החל למחזר חומרים. הפעם החבורה מאחדת כוחות ויוצרת אולם אימון משותף ומתכוננת לטורניר עולמי בשם סקאיי טאייקאי. ברקע ג'ון קריס הרשע, בורח מהכלא ומגייס לצידו מאסטר יפני ואת התלמידים שלו. ברקע עולים חיכוכים בין התלמידים על מנת שייבחרו לטורניר, יש מקום רק לשישה לוחמים. בנוסף הם מסיימים את התיכון ורוצים ללכת לאוניברסיטה, מה שגורם לתחרות סמויה ועוד מתיחויות.
כל מה שרצינו בקוברה קאי נמצא כאן, מינוס החדשנות. הטלנובלה הטורקית שכל הזמן מתבלת באהבה שנאה, הדיאלוגים בסגנון שנות התשעים והקרבות עד זוב דם. יש פה הרבה פאן טהור וממכר, ללא חרטה ומבלי לשבור את הראש. יש כאן געגועים מסוימים לנבל של העונה הקודמת סילבר, אבל קריס הוא תחליף ראוי. זו התרפקות ננינטיז ממכרת, יש לה את כל המרכיבים הנכונים שאנחנו אוהבים. יש בה תמהיל נכון של מודעות עצמית, חוכמה מוסר השכל וגם הומור עצמי. הוא מספיק מטופשת כדי לא להיות מטומטמת ויש לה רגעים מתוחכמים וכיפיים כדי שגם מבוגרים יתמנגטו למסך.
היא מסתיימת בקליף האנגר מותח אבל לא מספיק, אבל לא כזה שיהרוס עונה שלמה. מי שאוהב את קוברה קאי ימצא הרבה נקודות חיוביות במהלך הצפייה, למרות שהיא מלווה את חיינו כבר שש עונות.
Kommentare