כחלק מגל הסדרות הנשיות, הסדרה "פיזיקל" חורטת על דגלה העצמה נשית. רוז ביירן כשיילה רובין, אמורה להיות חלק מסדרה רעננה וכיפית, על אישה מאוד חכמה ואסרטיבית, אבל איפשהו בדרך זה התפקשש. היא משחקת את שיילה רובין, אישה שתלויה בבעלה ויוצאת מעט מאוד מהבית, היא שונאת את כולם ובייחוד את עצמה.
אחרי תסכולים אינסופיים, שיילה רובין לוקחת את עצמה בידיים ומחליטה לשנות את חייה. היא מתאהבת באימוני כושר ואירובי, עם תספורות של שנות השמונים.
למרות סימן ההיכר, הסדרה "פיזיקל" עוסקת באופן אובססיבי בעיקר בחייה של שיילה רובין ופחות בתופעת האירובי. במקום לעסוק בהפרעות אכילה ודימוי גוף נשי, הסדרה "פיזיקל" עוסקת בפשטנות בחייה של אישה מלאת תסכול.
בזכות משחקה המעולה של רוז ביירן, היא מצליחה להיות נסבלת, אבל לא הרבה מעבר לכך. העלילה מבולגנת ואין בה מסרים עמוקים, אלא כאלו שראינו עשרות, אם לא מאות פעמים בעבר.
הסדרה "פיזיקל" מלאה בקלישאות, אין בה מספיק אמפתיה לדמויות, מה שמונע מאיתנו להתקרב ממש.
למרות זאת, הסדרה "פיזיקל" מצליחה לגעת בשורש הבעיה של השנאה העצמית והמסרים שהחברה מנסה לנטוע בנו. היא נמשכת עשרה פרקים וזה בהחלט ממצה את החוויה, שהיא לא מדהימה, אבל סבירה אם אין משהו טוב יותר לעשות.
ראה גם:
סרט אמונייט
Comments