top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סרט: עיניה התכולות, נטפליקס, במאי: סקוט קופר, 2022

אלן אדגר פו הוא אחד מהאבות הרוחניים של סרטי האימה, סופר מיוסר שיצר ספרות מופת לאורך שנים. הוא נפטר בגיל 40 בלבד, אחרי שהוא השאיר מאחוריו הרבה מאוד יצירות שנכנסו לנצח. עברו 174 שנה ועדיין הספר "רציחות ברחוב מורג" הוא נכס צאן ברזל של כל סופר מתח ואימה.


הסרט "עיניה התכולות" עוקב אחרי הסופר המיוסר, שעוזר בפתרון רצח באקדמיית וסט פוינט, שמכשירה קצינים לצבא האמריקאי. פו (הארי מלינג) הוא צוער באותה אקדמיה ומתיידד עם בלש לשעבר בשם אוגוסטוס "גאס" לנדור (כריסטיאן בייל) ואישה חולנית בשם ליאה (לוסי בוינטון), שאמורים לפתור את התעלומה ולמנוע את הרצח הבא.


למרות שפו אכן היה צוער והתגייס לצבא האמריקאי, עדיין הסרט לא מבוסס על פרטים ביוגרפיים, אלא הוא בעיקר הצדעה לדמויות הספרותיות של הסופר. הוא מוצג כדמות כיפית לצפייה, שעומדת בהצלחה מול כל הפאזלים וכתבי החידה שעומדים להם בדרכם. כריסטיאן בייל, המגלם את הבלש, הוא הדמות הבכירה בחבורה וגם השחקן המוכר ביותר. דמותו יבשושית ולא מאוד מעניינת וחבל. אין ניצול אמיתי של כישורי השחקן הוותיק.


הבעיה שהסרט "עיניה התכולות" כתוב די ברישול, הוא מאוד רציני, אבל החידה והפתרון הם מטופשים להחריד, כך שקשה לא לגחך לאור הפרטים שנחשפים אלינו. הטוויסטים מאוד צפויים ושאר הפרטים ההיסטוריים דומים למאות סרטים שכבר ראינו.


הסרט "עיניה התכולות" לא בהכרח סרט רע, אבל גם לא מספיק טוב. היו יכולים לתת מחווה כתובה טובה יותר לאחד מגדולי הסופרים, אבל עדיין בהחלט לא מדובר על חוויה שלילית.



ראה גם:

הסרט כחום הלילה

הסרט רק רציחות בבנין

17 צפיות0 תגובות
bottom of page