top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סדרה: כמו בבית, נטפליקס, מאת קים קאן בי והוואנג יונג צ'אן, 2020

בניגוד ל"משחקי הדיונון", שהפך ללהיט ויראלי עולמי, הסדרה "כמו בבית" זוכה להצלחה במקומות רבים בעולם, אבל לא בישראל. למרות ביקורות חיוביות רבות ועליית עונה שנייה, עדיין הסדרה לא נחשבת לייצוא הכי מצליח של קוריאה.


הסדרה "כמו בבית" עוסקת בנער שעבר טרגדיה משפחתית ועובר לבניין בשכונה לא משהו, שיש בו סוד, כאשר בני אדם הופכים למפלצות. למרות שזה נשמע מעט טיפשי, יש כאן הרבה עומק וגועל. המשחק לא רע ובכלל ולמען האמת יש רגעים מפחידים ומבעיתים.


גם העלילה עצמה בסדרה "כמו בבית" היא עמוקה ומאוד מפותלת. יש בה אמירות מעניינות על טבע האדם לצד רגעים מפחידים ומלחיצים. אין ספק שהמשחק עצמו טוב ויש כאן מוצר מוצלח ששוה להכיר, למרות שאני לא ממש חובב סדרות קוריאניות.


בניגוד לתרבות האמריקאית, הסדרה "כמו בבית" לא עוצרת את עצמה. המפלצות ממש מכוערות ויש הרבה מאוד דם ואיברים.


מי שאוהב מוצר חסר עכבות, שנע במהירות בין ז'אנרים ומהר מאוד הופך לברוטאלי ומדמם, "כמו בבית" יכולה לתת הרגשה חמימה ומלחיצה.



bottom of page