ביקורת סדרה: חיסול ראשון, 2022

בעולם שערפדים הם חלק מהנוף, ערפדית צעירה בשם ג'ולייט (שרה קתרין הוק) צריכה לחסל אדם בפעם הראשונה. גלולות הדם עליהם גדלה כבר לא עובדות יותר, לכן היא צריכה דם מתוך ורידים של בן אנוש. באופן מפתיע היא מתאהבת בבחורה צעירה בתיכון בו היא לומדת בשם קליופי (אימאני לואיס), אך למרבה הדאגה היא מחסלת ערפדים. הן מתאהבות וצריכות לחסל האחת את השנייה, כמה מפתיע.

סיפור האהבה ניזון משתי מסורות, האחת "רומיאו ויוליה" והשנייה - רומן חד מיני. הקשר בין השחקניות הצעירות מהפנט, הן יוצרות כימיה כיפית כבר מהרגע הראשון. לצד הרומן יש כאן דרמה משפחתית, כיצד אנשים מתמודדים עם אהבה אסורה בין קבוצות שונות באוכלוסייה. קטעי האקשן מרהיבים ורבים לאורך הסדרה. הם נראים כמו ריקוד, רק חבל שהם חסרים את העומק והגראפיות שהיינו מצפים לה. יש כאן ניסיון מאוד ליברלי להכניס רעיונות נועזים לעולם העל טבעי של בני הנוער.

הסדרה לא מאוד ברורה, היא משאירה שאלות רבות ללא מענה ויוצאת מנקודת הנחה שלצופה יש מידע שמעולם לא ניתן לו. ללא הסברים ובניית מיתולוגיה מתאימה, הסיפור נראה מעט תלוש ולא מוסבר. הקרבות והאווירה הכללית מותאמים בעיקר לנערים, אולם הרומן האינטנסיבי ירחיק רבים מהם מהמסך. מבוגרים יותר ירגישו שהסדרה לא מספיק מאתגרת בשום מובן ולכן ינטשו אותה מהר יחסית. ללא קהל יעד מוגדר, הסדרה עלולה לאבד כיוון ולא להיות מחודשת לעונה שנייה.

"חיסול ראשון" הוא סדרה בעלת הרבה מאוד פוטנציאל ורעיון מגניב ומדהים. אולם, ביצוע סתמי, קרבות ללא עומק ומיצגים גרפיים, משחק בינוני של חלק מהדמויות ורומן בלתי נגמר, שלא מתאים לקהל היעד, יקשו עליה לזכות באהדת הקהל.

נטפליקס ממשיכה ליצור הרבה מאוד סדרות, רבות מהם בינוניות וחבל.