ביקורת סדרה: המוסד של אייזיק אסימוב, כתב: דייויד ס. גויר, 2021

יותר מכל הכתבים האחרים של הגאון הרוסי אייזיק אסימוב, הספר "המוסד" נחשב ליצירה הכי מוכרת ושלמה. שבעים שנה אחרי, הכתבים של אסימוב עדיין נחשבים לאתגר להפיק מהם סרט או סדרה. באפל טי. וי. החליטו לנסות וליצור סרט מהיצירה המאוד מורכבת, למרות שכל האחרים נסוגו ועברו הלאה.

האתגר עלה קרוב לחמישים מיליון דולר ושנתיים של צילומים, והתוצאה מורכבת ודי מאכזבת. הבעיה שהסדרה משעממת ורצינית להחריד, לא מובנת, עם קאסט יקר שלא מתחבר לעלילה.

סדרת המדע הבדיוני עוסקת באימפריה המשולה לזו הרומית, המתפוררת לאיטה. במרכז העלילה עומד מתמטיקאי בשם סלדון הארי (ג'ראד האריס), אשר לפי החישובים שלו האימפריה תקרוס, למרות כוחה העצום ושליטתה על כוכבי הלכת וצי עצום. לפי חישוביו, הבעיה היא הקיסר, שמנוון את החברה ואם לא יכול להביא שינוי, האנושות תקרוס ותדרדר למלחמות אזרחים שימשכו כשלושים אלף שנים.

הפתרון של סלדון המתמטיקאי היא הקמה של מרכז מידע, שיכלול את כל התרבות והמדע. הקיסר (לי פייס), שרואה בתחזית כבגידה, שולח את המתמטיקאי לכוכב נידח, שם יקים את המוסד תחת פיקוח.

הפרויקט מכובד ויש בו אספקט ויזואלי מרהיב. הרעיונות הפילוסופיים והחברתיים מעניינים, אבל אובדים בתוך עלילה מבולגנת ולא ברורה, נסיעות בזמן בלתי פוסקות אחורה וקדימה ופתיחה ארוכה ומייאשת בקריינות מונוטונית ומרדימה.

הסדרה איטית ומחושבת ולא מתאימה את עצמה למדיה הקצבית העכשווית, הדורשת תוצאות מהר, ולא עלילה שנמתחת על פני עשרה פרקים. מי שיש לו סבלנות מברזל, יזכה לראות פרק סיום מרגש, שסוגר קצוות באופן ראוי, אבל מעטים יצליחו.