• לוטן דיקר

ביקורת סדרה: גומורה - עונה חמישית, בימוי: סטפאנו סולימה, פרנצ'סקה קומנצ'י, ניקלאודיו קופליני, 2021

לאחר חמש עונות מרתקות, דרמת הפשע האיטלקית "גומורה", עומדת להסתיים. זאת הסדרה הכי ריאלית שנעשתה על המאפיה האיטלקית, שבאה בעקבות ספרו המצוין של רוברט סביאנו, שסיכן את חייו וחקר את הארגון. היא שברה כל שיא אפשרי, רייטינג ושיחות בלתי סופיות ברשתות החברתיות.

למרות שהיא מתרחשת בנאפולי, הסדרה רלוונטית מאוד גם לכאן. היא מתארת את מלחמת הכנופיות בצורה סופר ריאליסטית ועגומה. אין ממש הבדל בין המאבקים האנושיים והסוגיות החברתיות של נאפולי ואלו של פריז או שיקגו, החוכמה הכלל האנושית הזאת, הופכת אותה לכה רלוונטית ומוצלחת.

העלילה עוקבת אחרי שתי הדמויות הראשיות ג'ני (סלבטורה סאוואסטאנו) וצ'ירו (מארקו ד'אמור), שהאהבה והאיבה שביניהם מהווים את מרכז הסדרה כולה. היחסים בין שניהם עלו על שרטון וכעת צריכים להתמודד עם ההשלכות. המאבק לא משפיע רק עליהם, אלא הוא זורע הרס בנאפולי כולה.

הסדרה "גומורה" עלתה ליגה בכל הקשור לסצינות האקשן שלה. השוטים גדולים ומאסיביים, יחד עם הרבה דיאלוגים מרתקים ומשחק מצוין, הכולל מחוות גוף והבעות פנים מדויקות, ואלה הופכות אותה אחת מהסדרות הטובות שיצאו מארץ המגף.

אופרת הסבון עומדת להסתיים, שהיא מותירה את הדמויות שלה חלולות ועם טראומה. זאת שירת הברבור של הרבה מאוד דם ואיברים קטועים, סבל ודמעות. הצופים נהנים, אבל אין ספק שהקו הריאליסטי לא בהכרח יביא לסוף הוליוודי עבור הגיבורים שנאלצים להילחם פעם נוספת ואחרונה.



14 צפיות0 תגובות