ביקורת סדרה: אובי ואן קנובי, במאית: דבורה צ'או, 2022

תחושת אופוריה שוררת במדינת היהודים, הציפיות מדיסני פלוס בשמיים. בקרוב שירות הסטרימינג מגיע לישראל ויש למה לצפות.

"נקמת הסית" הכילה את אחת מהסצנות הקרבות האהובות ב-"מלחמת הכוכבים", הקרב בין אובי ואן קנובי (יואן מקגרגור) לתלמידו אנאקין סקייווקר (היידן כריסטיאנסן), נחשב למופת של בימוי וריקוד של חרבות לייזר. למרות שהסרט היה מטופש, חובבי מלחמת הכוכבים לא ישכחו את העימות גם בעוד עשרות שנים.

בהתחלה לא היה ממש ברור למה להחיות את הדמות, שכבר נאמר עליה הכול. אבל לדיסני יש נוסחה מנצחת שעובדת תמיד, תראו את המנדולראין. המאסטר הוותיק מציל בחורה צעירה, יוצא למסע בין גלקטי וביחד הם נלחמים בהרבה מאוד אנשים רעים.

יואן מקגרגור, אחד משחקני האופי הגדולים של הוליווד חוזר לשש שעות. הוא משקיע את כולו בסדרה, שהיא מלאת מחוות קטנות וגדולות לכל הסדרה. הילדה היא כבר סיפור אחר, מעט מעצבנת עם דיאלוגים לא מדהימים מדי, אבל למרות החסרונות היא דמות די נסבלת.

לצד החסרונות שאמרנו, הסדרה נראית וזורמת נהדר. יש בה הגיון מובנה מבחינת היקום של מלחמת הכוכבים, ולפי שני הפרקים הראשונים עומד להגיע הרבה יותר. זאת הזדמנות די כיפית, להכיר את הנסיכה ליאה (ויויאן לירה בלייר) בשנותיה הראשונות ולהתחבר לשנים הראשונות של האימפריה.

אישית אני מחכה לבואו של דארת ויידר, שהולך לשפר ולשדרג את הסדרה בכמה רמות. זה פיצוץ נוסטלגי, מלא באקשן קצבי ודמויות מעניינות ולכן בהחלט שווה צפייה. למרות שזאת לא הדמות האהובה עלי ביקום "מלחמת הכוכבים", עדיין יש כאן מספיק סיבות לראות את ששת הפרקים וליהנות.